<h1>ארחות חיים דין אהבת השם ויראתו סימן ה'</h1>
<h2>דף עד.</h2>
כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשאט בנפש להכעיס הרי זה מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועת שקר וחללת את שם אלהיך ואם עבר בעשרה מישראל חלל השם ברבים וכן כל הפורש מעבירה או עושה מצוה לא מפני דבר בעולם לא מפני פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד אלא מפני הבורא ית' כמניעת יוסף הצדיק שמנע עצמו מאשת אדוניו הרי זה מקדש השם.
ומה שאמרו ז"ל בצנעה יעבור ואל יהרג הני מילי כשהגוי עושה בשביל הנאת עצמו אבל אם עושה כדי להעבירו על דת יהודית יהרג ואל יעבוד וראיה מיבמות גוי שאמר שקול אספסתא [בשבתא] ושדי קמי [חיותא] בשבתא ואי לא קטילנא לך יעבור ואל יהרג אבל אי אמר שקול אספסתא ושדי בנהרא ואי לא קטילנא לך (יהרוג) [יהרג] ואל יעבור ואי בפרהסיא יהרג ואפילו אומר שדי קמיה בהמה היכי דמי פרהסיא כגון באפי עשרה מישראל בכל ענין יהרג ואל יעבור.
